דלקת מפרקים שגרונית או שגרונתית

🧬 מהי דלקת מפרקים שגרונית?

דלקת מפרקים שגרונית או שגרונתית (RA – Rheumatoid Arthritis) היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו, ובעיקר את המפרקים.

🔬 התוצאה: דלקת כרונית הגורמת לכאבים, נפיחות, הגבלת תנועה ולעיתים אף נזק בלתי הפיך למפרק.

המחלה עלולה לפגוע גם באיברים נוספים כמו: ריאות | לב | מערכת העצבים | עור וכלי דם

🔍 תסמינים אפשריים

התסמינים הראשונים של RA עשויים להופיע בהדרגה או בצורה חדה, ולרוב מערבים מפרקים סימטריים (בשני צדי הגוף):

כאבים ונוקשות במפרקים, במיוחד בשעות הבוקר – נוקשות שנמשכת מעל 30 דקות.
נפיחות במפרקים הקטנים – בעיקר בכפות הידיים, שורש כף היד, כפות הרגליים והברכיים.
ירידה בתנועתיות של המפרקים – קושי בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות.
עייפות כרונית, חום נמוך, ירידה בתיאבון ותחושת חולשה כללית.
עיוותים במפרקים – מופיעים בשלבים מתקדמים אם המחלה אינה מטופלת.
תחושת נימול או עקצוץ – עקב מעורבות עצבית או דלקת בגידים.
תסמינים מערכתיים אפשריים: עיניים יבשות, כאבים בחזה (אם יש מעורבות ריאתית), תפרחות עוריות או קשריות תת-עוריות (Rheumatoid nodules).

🧪 אבחון

האבחון מבוסס על שילוב של:

תסמינים קליניים: נוקשות בוקר, נפיחות, כאב ולעיתים עיוותים במפרקים (לרוב סימטריים)

בדיקות דם:

פקטור ראומטואידי (RF): זוהי בדיקה חשובה, אך חשוב לזכור שהיא לא ספציפית ל-RA בלבד (יכולה להופיע במחלות אחרות ואף אצל אנשים בריאים, בעיקר מבוגרים) וגם לא כל חולי RA יהיו חיוביים ל-RF (ישנם "סרו-נגטיביים").

נוגדן Anti-CCP (ספציפי למחלה): נוגדן זה נחשב ספציפי יותר ל-RA מאשר RF, ונוכחותו מעלה משמעותית את הסבירות לאבחון RA, גם בשלביה המוקדמים. הוא גם יכול לנבא מחלה אגרסיבית יותר.

מדדי דלקת (שקיעת דם ESR, CRP): אלו אכן מדדים כלליים לדלקת בגוף, ולרוב יהיו מוגברים ב-RA פעילה.

הדמיה:

צילום רנטגן
MRI לגילוי נזק מוקדם
אולטרסונוגרפיה של המפרקים

💡 כיום ניתן לזהות נוגדנים שנים לפני הופעת הסימפטומים – ולכן חשוב לאבחן מוקדם!

🌍 מי עלול לפתח את המחלה?

כ־1% מהאוכלוסייה סובלים מ-RA
נשים נפגעות פי 3 מגברים
לרוב מופיעה בגיל 20–50
יכולה להופיע גם בילדים או בגיל מבוגר
קיימת נטייה גנטית, אך גם גורמים סביבתיים תורמים להתפרצות

🧠 למה חשוב לאבחן מוקדם?

כבר בשנה הראשונה למחלה עלול להיגרם נזק בלתי הפיך למפרקים.

✔️ אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים:

לבלום את המחלה
לשפר את איכות החיים
להפחית את הסיכון לנכות

⚠️ סיבוכים של דלקת מפרקים שגרונית (RA) שאינה מטופלת או שאינה מאוזנת

דלקת מפרקים שגרונית (RA) שאינה מטופלת כראוי או שאינה מאוזנת עלולה להוביל למגוון רחב של סיבוכים חמורים ומצבי נכות, שאינם מוגבלים למפרקים בלבד:

נזק מבני למפרקים ופגיעה תפקודית: התקדמות המחלה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לסחוס ולעצם במפרקים, המוביל לעיוותים קבועים, ירידה משמעותית בתנועתיות וביכולת לבצע פעולות יומיומיות, ובסופו של דבר לנכות תפקודית.

אוסטאופורוזיס (דלדול עצם): המחלה עצמה, כמו גם טיפול ממושך בסטרואידים, מגבירים את הסיכון לדלדול העצם ולשברים.

מעורבות מערכות מחוץ למפרקים – RA יכולה לפגוע גם באיברים פנימיים ורקמות נוספות:

ריאות: עלולה להתפתח דלקת ריאות אינטרסטיציאלית (פיברוזיס ריאתי), גושים ראומטיים בריאות או הצטברות נוזל בקרום הריאה (תפליט פלאורלי).

לב וכלי דם: קיים סיכון מוגבר לדלקת בקרום הלב (פריקרדיטיס), טרשת עורקים מואצת, ועלייה בסיכון לאירועי לב וכלי דם (כמו אוטם שריר הלב ואי ספיקת לב). דלקת כלי דם (וסקוליטיס) עלולה להופיע במקרים חמורים.

עיניים: עלולים להופיע יובש בעיניים (תסמונת סיוגרן משנית), דלקת בחלק הלבן של העין (סקלריטיס) ובמקרים נדירים אף פגיעה בראייה.

מערכת העצבים: אפשריות פגיעות עצביות כמו נוירופתיה פריפרית, או מעורבות של המפרקים והעצבים באזור הצוואר (subluxation).

עור: עלולות להופיע קשריות ראומטיות תת-עוריות (Rheumatoid nodules) או תפרחות עוריות שונות.

השפעות מערכתיות כלליות: המחלה עלולה לגרום לעייפות כרונית קשה, הפרעות שינה, חום נמוך, ירידה במשקל, ולעיתים נדירות גם לתסמונת פלצנר (Felty’s Syndrome) – מצב נדיר המשלב RA עם טחול מוגדל וספירת דם לבנה נמוכה.

🟥 טיפולים נלווים (שאינם תרופתיים)

פיזיותרפיה מותאמת
ייעוץ תזונתי (למשקל/שומנים/סוכר)
ליווי פסיכולוגי – במיוחד במקרה של עייפות ודיכאון
טיפולים עוריים למי שיש מעורבות עורית

💊 טיפולים תרופתיים לRA

1. תרופות להקלה בכאב

NSAIDs: משמשות בתחילת הדרך לשיכוך כאבים והפחתת דלקת (וולטרן, אדוויל, נורופן, ארקוקסיה).

משמשות בעיקר בתחילת הדרך או להתלקחויות קצרות, לשיכוך כאבים והפחתת דלקת במפרקים

2. סטרואידים (גלוקוקורטיקואידים)

פרדניזון ומתילפרדניזולון (פומי או בהזרקה למפרק/שריר)

יעילים מאוד בהפחתת דלקת מהירה, ומשמשים לרוב להתלקחויות חריפות או כגשר טיפולי עד שתרופות אחרות מתחילות לפעול.
חשוב לדעת: אינם מומלצים לשימוש קבוע בגלל תופעות לוואי משמעותיות בשימוש ממושך, כמו אוסטיאופורוזיס, יתר לחץ דם, סוכרת, עליה במשקל וסיכון מוגבר לזיהומים.

3. csDMARDs – תרופות סיסטמיות לא ביולוגיות

אלו הן "תרופות העוגן" בטיפול ב-RA, המאטות את התקדמות המחלה ומונעות נזק למפרקים. לרוב ניתנות בקו הטיפול הראשון.
כל התרופות הללו דורשות מעקב רפואי ובדיקות דם סדירות בשל תופעות לוואי אפשריות.

מתוטרקסאט (אביטרקסט, מטוג'קט): תרופת הבחירה הראשונה ברוב המקרים. פועלת על ידי דיכוי מערכת החיסון והפחתת הדלקת. ניתנת פעם בשבוע.
לפלונומיד (ערבה): חלופה למתוטרקסאט, בעיקר במקרים של אי סבילות או חוסר יעילות.
סלאזופירין: יעילה בעיקר לשילוב עם תרופות אחרות, בעלת מנגנון אנטי-דלקתי.
הידרוקסיכלורוקווין (פלקווניל): מתאימה למחלה קלה, נחשבת בטוחה יחסית, אך יעילותה מוגבלת לעומת תרופות אחרות.

4. תרופות ביולוגיות

אלו תרופות חדשניות שמיוצרות בהנדסה גנטית ומשפיעות באופן ספציפי על חלבונים או תאים במערכת החיסון המעורבים בתהליך הדלקתי של RA. לרוב ניתנות בהזרקה (תת-עורית או תוך-ורידית).

א. מעכבי TNFα – נוגדנים ביולוגיים ותכשירים ביוסימילר

אנברל (אטנרצפט), הומירה (אדלימומאב), רמיקייד (אינפליקסימאב), סימפוני (גולימומאב), סימזיה (צרטוליזומאב פגול)
ביוסימילרים רבים: ארלזי, ברנזיס, רמסימה, איקסיפי, אמג'ויטה, הוליו ועוד.
ניתן לשלב עם מטוטרקסט לשיפור יעילות והפחתת ייצור נוגדנים עצמיים.

ב. תרופות נוגדות אינטרלוקינים

אקטמרה (IL-6) – יעילה במיוחד בהפחתת כאב ועייפות ושיפור מדדי דלקת. ניתנת בהזרקה תת-עורית או תוך-ורידית.

ג. מעכב שפעול תאי T

אורנסיה (אבטספט) – פועלת במנגנון ייחודי של ויסות תגובת תאי T במערכת החיסון. נחשבת בטוחה יחסית. ניתנת בהזרקה תת-עורית או תוך-ורידית.

ד. נוגדי תאי B
מבטרה (ריטוקסימאב): ניתנת בעירוי לווריד, ומשמשת למטופלים שלא הגיבו לטיפולים קודמים. פועלת על תאי B, שחקנים מרכזיים בתהליך הדלקתי, ומפחיתה משמעותית את פעילות המחלה. דורשת הכנה מוקדמת ובדיקות סקר (כמו צהבת ושחפת) לפני התחלת טיפול.

5. מעכבי JAK (מעכבים מולקולריים קטנים, פומיים)

אלו תרופות חדשניות הניתנות בכדורים, מהוות פריצת דרך משמעותית בטיפול ב-RA, ומאפשרות דרך נטילה נוחה יותר. הן חוסמות מסלולי איתות ספציפיים בתוך התא המעורבים בתהליך הדלקתי.

קסלג’אנז (טופסיטיניב) – ניתנת בכדורים, אחת התרופות הראשונות ממשפחה זו. יעילה להפחתת תהליך דלקתי וכאב.
רינבוק (אופדסיטיניב) – טבליה אחת ביום, הראתה תוצאות טובות מאוד, כולל בחולים שלא הגיבו לטיפולים ביולוגיים אחרים, עם שיפור משמעותי בכאב, עייפות ותפקוד יומיומי.
אולומיאנט (בריסיטיניב): טבליה אחת ביום.

🧭 על קווי טיפול מקובלים

ברוב המקרים, תרופות ביולוגיות ותרופות מתקדמות אחרות ניתנות לאחר שמוצו טיפולים ראשוניים כמו NSAIDs ותרופות סיסטמיות מקבוצת csDMARDs (כגון מטוטרקסט, ערבה וכדומה).

מתן תרופות ביולוגיות או מתקדמות מותנה בקריטריונים שנקבעים על ידי משרד הבריאות או קופות החולים, אך ישנם גם מסלולים מיוחדים, הסכמים פרטניים או אפשרות למתן תרופות מחוץ לסל התרופות בתנאים מסוימים, לפי שיקול דעת הרופא המטפל והגורמים הרפואיים הרלוונטיים.

⚠️ תופעות לוואי, סיכונים ומעקב נדרש

הטיפולים התרופתיים לדלקת מפרקים שגרונית, במיוחד הביולוגיים ומעכבי JAK, דורשים מעקב רפואי צמוד בשל תופעות לוואי וסיכונים אפשריים:

עלייה בסיכון לזיהומים: הדיכוי החיסוני עלול להגביר את הרגישות לזיהומים שונים (כמו שפעת, דלקת ריאות, ויראליות), כולל הפעלה מחדש של זיהומים רדומים (כמו שחפת סמויה או הפטיטיס B). לכן, נדרשות בדיקות סקר לזיהומים לפני התחלת הטיפול וחיסונים רלוונטיים (לדוגמה: דלקת ריאות, שלבקת חוגרת) בהתאם להמלצת הרופא/ה.
תופעות עוריות או מערכתיות: לעיתים נדירות עלולות להופיע תופעות לוואי בעור, במערכת העיכול או במערכות גוף אחרות.
פגיעה אפשרית באברים: במקרים מסוימים תיתכן פגיעה בכבד, בכליות או שינויים בספירת הדם. בחלק מהתרופות (למשל פלקווניל) נדרש מעקב עיניים תקופתי.
סיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס (דלדול העצם): מחלת RA עצמה, כמו גם שימוש בתרופות מסוימות (בעיקר סטרואידים), עלולים להגביר את הסיכון לדלדול העצם ולשברים. חשוב לדון עם הרופא/ה על מעקב צפיפות עצם (בדיקת DEXA) ועל נטילת תוספי סידן וויטמין D במידת הצורך.

📌 לכן חשוב ביותר להיבדק באופן סדיר אצל הרופא/ה המטפל/ת, לבצע את כל בדיקות הדם והמעבדה הנדרשות, ולדווח על כל שינוי או תסמין חדש.

✨ התאמה אישית של טיפול

בחירת התרופה תלויה באופי הביטויים של המחלה (עוריים, מפרקיים, גידיים), מחלות רקע, העדפות המטופל (כדור או זריקה), וכן תגובה לתרופות קודמות.

במקרה של כישלון טיפול, אפשר לעבור לתרופה נוספת מאותה קבוצה או מקבוצה אחרת לחלוטין. לעיתים יש חשיבות לבחירה בתרופה בעלת מנגנון פעולה שונה כדי לשפר תגובה.

חשוב לציין:

ההחלטה על טיפול נעשית על ידי רופא מומחה, בהתאם למצב החולה.
קריטריונים לקבלת תרופה בסל התרופות עשויים להשתנות. כן, ישנן תרופות הניתנות במסגרת הסכמים עם קופות החולים ואינן כלולות עדיין בסל.

זמין לצפיה! מפגש דלקת מפרקים שגרונית 28.11.24 עם המרכז הרפואי מאיר

לצפייה בהרצאה בנושא תזונה>

📱לקבוצת הוואטסאפ למתמודדים עם דלקת מפרקים שגרונית

המידע בדף זה נועד להעשרה בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. לקבלת אבחנה או טיפול רפואי – יש לפנות לרופא מומחה.

דלקת מפרקים שגרונית RA