דלקת מפרקים פסוריאטית – אפידמיולוגיה

אפידמיולוגיה של דלקת מפרקים ספחתית-פסוריאטית (פסוריאטיק ארטריטיס) 

פרופ' מיכאל אהרנפלד, המרכז הרפואי שיבא – תל השומר

דלקת מפרקים פסוריאטית מופיעה כפגיעה חוץ-עורית בכ- 30%-15% מחולי פסוריאזיס – תלוי באוכלוסייה שנבדקה ובארץ המגורים על פני כדור הארץ.

מחלת העור כמו גם מחלת המפרקים שכיחה יותר בארצות קרות, במחצית הצפונית של כדור הארץ, בהשוואה לארצות טרופיות.

מחלת העור פסוריאזיס שכיחה פחות בסין וביפן מאשר באירופה, וכמעט שאינה קיימת בילידים, החיים באזור האנדים בדרום אמריקה.

הן למחלת העור והן לדלקת המפרקים, יש רקע גנטי ברור אף כי קיימים גורמי סיכון סביבתיים להתפתחות מחלת העור והמפרקים, דוגמת זיהומי לוע בסטרפטוקוק, אורח חיים טעון בסטרס, לחות נמוכה, תרופות מסוימות, חבלות, עישון ומשקל עודף.

על פי רוב, מחלת העור מקדימה את מחלת המפרקים, אך לעתים נדירות הפגיעה המפרקית קודמת לפגיעה העורית. התסמינים שונים מחולה לחולה, אך כל מפרק עלול להיפגע.

תהליך דלקתי ממושך יוביל לנזק מבני למפרק הפגוע, אם הוא לא יטופל. למרבה המזל, כיום, יש בידינו תרופות חדשות המסוגלות למנוע התפתחות נזק כזה.

המחלה מופיעה על פי רוב בגילאי 50-30, אך לעתים גם בילדות. נשים וגברים נפגעים בצורה שווה. בתת הקבוצה של דלקת המפרקים הפסוריאטית, הפוגעת בעמוד השדרה, נפגעים עם זאת גברים פי שלושה יותר מנשים.

בקרב ילדים הנפגעים בדלקת, המחלה מתחילה על פי רוב בגילים 11-9. הם עלולים להיפגע גם בדלקת עמוקה של העין הקרויה אוביאיטיס (UVEITIS), כסיבוך משני של המחלה.

שכיחות דלקת המפרקים הפסוריאטית נעה בין פחות מ-1% ל-40% בהתאם לאוכלוסיה שנבדקה, בעוד מחלת העור שכיחה באוכלוסייה עשרות מונים.

בארה"ב מחלת העור פסוריאזיס פוגעת בכ-3% מכלל האוכלוסייה, אך שכיחותה פחותה בקרב ילידי ארה"ב בין לבנים ובין שחורים, אף כי הלבנים נפגעים בשכיחות גדולה יותר מאשר השחורים.

דלקת המפרקים הפסוריאטית פוגעת שם בכ-1% מכלל האוכלוסייה, אך גם שכיחותה אינה זהה בקרב תת-האוכלוסיות השונות בארה"ב.

תוצאות מחקר שבוצע מצביעות, שכמיליון אמריקאים סובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית. מספר זה גבוה בהרבה ממה שהחוקרים הניחו בעבר, וההסבר לכך נעוץ בעובדה, שחולי פסוריאזיס רבים אינם ערים לקיומה של מחלת מפרקים מלווה.

גם בקרב רופאי העור, העירנות להתפתחותה של מחלת מפרקים משנית אינה גבוהה. עם זאת, העלייה הבולטת בשכיחות המחלה בארה"ב, קשורה ככל הנראה בעירנות הולכת ועולה למחלה ובעלייה במודעות לאפשרות, שדלקת מפרקים עלולה להופיע במהלך מחלת העור.

תופעה מעניינת בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית היא שכיחות מוגברת של המחלה בקרב כמה בני משפחה. ההיארעות ההולכת ועולה של דלקת מפרקים פסוריאטית בגילאי 30 ויותר בשנים האחרונות, קשורה ככל הנראה בכל זאת למודעות גוברת ולאבחון מוקדם יותר בקרב הרופאים המטפלים.

על אף שבעבר, דלקת המפרקים הפסוריאטית נחשבה למחלה קלה יחסית, הרי עד 40% מן החולים עלולים לפתח נזקים מבניים ועיוותים משניים (דפורמציות).

במחקר גדול אחד, במרפאה ייחודית לדלקת מפרקים פסוריאטית, שבה נבדקו חולים רבים, נמצא כי 7% נזקקו לניתוחי מפרקים.

מחקר אחר באנגליה על אוכלוסיית חולי דלקת מפרקים פסוריאטית לא הצביע על עלייה בתמותה, בקרב 453 חולים, בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה באותו האזור.

עם זאת ברור כיום, כי דלקת מפרקים פסוריאטית קשורה בשכיחות מוגברת של יתר לחץ דם, עודף משקל, יתר שומני דם, סוכרת מסוג 2, ותחלואה לבבית כולל אירועי לב. כל זאת בהשוואה לחולי פסוריאזיס ללא מחלה מפרקית.