דלקת מפרקים פסוריאטית (ספחתית) PsA

🧬 מהי דלקת מפרקים פסוריאטית?

דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis או בקיצור PsA) היא מחלה דלקתית כרונית השייכת לקבוצת המחלות האוטואימוניות.
היא עלולה להופיע אצל כ־30% מהסובלים מפסוריאזיס, ולעיתים אף לפניה.
המחלה יכולה לפגוע בכל מפרק בגוף – כולל עמוד השדרה, האגן והגידים – ולגרום לכאב, נפיחות, נוקשות ואף שינויים מבניים בלתי הפיכים.

🔍 תסמינים אפשריים

כאבים במפרקים (לעיתים באסימטריה)
נוקשות בוקר הנמשכת מעל 30 דקות
נפיחות באצבעות ("אצבע נקניקית")
דלקת בגידים (אנתזיטיס)
כאבים בגב התחתון (במיוחד בגברים)
עייפות כרונית
שינויים בציפורניים או החמרה בעור
אובאיטיס ( דלקת בקרנית או בענביה)

🧪 אבחון

האבחנה מתבצעת על ידי ראומטולוג ולעיתים בתיאום עם רופא עור.

נעשה שימוש בשיחה קלינית, בדיקות דם (CRP, ESR), הדמיות כמו אולטרסונוגרפיה או MRI, ולעיתים שימוש בקריטריונים מקובלים כגון CASPAR.

חשוב לדעת: חולים רבים אינם מודעים לכך שיש להם גם מעורבות מפרקית – גם רופאי עור לא תמיד מזהים אותה בזמן.

🌍 מי עלול לפתח את המחלה?

אנשים עם רקע משפחתי של פסוריאזיס או דלקת מפרקים
מי שסבל מזיהומים חוזרים, סטרס מתמשך, טראומה או חבלה
מעשנים או בעלי עודף משקל
גברים הסובלים מפסוריאזיס שמערבת את עמוד השדרה (שכיח פי 3 מנשים)

המחלה שכיחה יותר באזורים קרים ופחות נפוצה באוכלוסיות טרופיות או מזרח אסייתיות.

⏳ מתי מופיעה המחלה?

המחלה יכולה להתפרץ בכל גיל, אך לרוב מופיעה בין גיל 30 ל־50. ישנם גם מקרים בילדים (בין גיל 9 ל־11), לעיתים עם פגיעה נלווית בעיניים כמו אובאיטיס – דלקת תוך־עינית.

🧠 למה חשוב לאבחן מוקדם?

דלקת מפרקים פסוריאטית שאינה מטופלת עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך במפרקים, פגיעה תפקודית ואף לעיוותים. לכן חשוב לאבחן מוקדם, להתחיל טיפול ולמנוע סיבוכים. כיום קיימות תרופות רבות ומתקדמות שיכולות להביא להפוגה ממושכת ואף לעצור את התקדמות המחלה.

⚠️ סיבוכים ותחלואה נלווית

עד 40% מהחולים עלולים לפתח עיוותים קבועים במפרקים אם לא מטופלים
כ־7% מהחולים נזקקים לניתוחי מפרקים
תחלואה מטבולית גבוהה יותר לעומת חולי פסוריאזיס ללא מעורבות מפרקית: סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, השמנה ואירועים לבביים.

🟥 טיפולים נלווים (שאינם תרופתיים)

פיזיותרפיה מותאמת
ייעוץ תזונתי (למשקל/שומנים/סוכר)
ליווי פסיכולוגי – במיוחד במקרה של עייפות ודיכאון
טיפולים עוריים (למי שיש גם נגעי פסוריאזיס)

💊 טיפולים תרופתיים לPsA

1. תרופות להקלה בכאב

NSAIDs: משמשות בתחילת הדרך לשיכוך כאבים והפחתת דלקת (וולטרן, אדוויל, נורופן, ארקוקסיה).

אינן עוצרות את מהלך המחלה, אלא משמשות כטיפול סימפטומטי.

2. סטרואידים (גלוקוקורטיקואידים)

פרדניזון ומתילפרדניזולון (פומי או בהזרקה למפרק/שריר)

יעילים להתלקחויות חריפות אך לא לשימוש קבוע בגלל תופעות לוואי כמו אוסטיאופורוזיס, יתר לחץ דם וסיכון לזיהומים.
עלולים להחמיר פסוריאזיס ולכן מומלצים במינון נמוך בלבד ובצורך מיידי.

3. csDMARDs – תרופות סיסטמיות לא ביולוגיות

מטוטרקסט (אביטרקסט, מטוג’קט): תרופת העוגן – פועלת נגד מחלה עורית ומפרקית.
ערבה (לפלונומיד): חלופה למטוטרקסט, בעיקר אם יש אי סבילות.
סלאזופירין: יעילה בעיקר לשילוב, עם מנגנון אנטי-דלקתי שכולל גם אנטיביוטיקה.
פלקווניל: מתאימה למחלה קלה, בטוחה יחסית, אך יעילותה מוגבלת.

4. תרופות ביולוגיות

א. מעכבי TNFα – נוגדנים ביולוגיים ותכשירים ביוסימילר

אנברל, יומירה, רמיקייד, סימפוני, סימזיה
ביוסימילרים רבים: ארלזי, ברנזיס, רמסימה, אמג’טיבה, הוליו ועוד.
ניתן לשלב עם מטוטרקסט לשיפור יעילות והפחתת ייצור נוגדנים עצמיים.

ב. תרופות נוגדות אינטרלוקינים

סטלרה (IL-12/23) – מתאימה בעיקר למחלה עורית.
קוסנטיקס, טאלץ, בימזלקס (IL-17) – יעילות גבוהה למחלה עורית ומפרקית, אך עם סיכון להחמרת מחלות מעי דלקתיות.
סקייריזי, טרמפיה (IL-23) – יעילות גבוהה במיוחד במפרקים ועור. נחשבות לדור חדש של טיפולים.
טרמפיה ניתנת בהזרקה תת-עורית אחת ל-8 שבועות, לאחר שלב העמסה (שבוע 0 ו־4).
סקייריזי אחרי שלב העמסה, ניתנת רק אחת ל-3 חודשים, מה שנחשב לנוח במיוחד.

ג. מעכב שפעול תאי T

אורנסיה (אבטספט) – מיועדת למי שמיצה קו קודם. נחשבת בטוחה אך פחות יעילה מהטיפולים החדשים.

5. מעכבי JAK (מעכבים מולקולריים קטנים, פומיים)

קסלג’אנז (טופסיטיניב) – ניתנת בכדורים, עבור מטופלים שלא הגיבו או שאינם סובלים תרופות ממשפחת DMARDs. מטרתה להפחית את התהליך הדלקתי הקשור למחלה.
רינבוק (אופדסיטיניב) – טבליה אחת ביום, הראתה תוצאות טובות גם בחולים שלא הגיבו לטיפולים ביולוגיים, כולל שיפור בכאב, עייפות ותפקוד יומיומי.

6. מעכב PDE4

אוטזלה (Apremilast) – ניתנת בכדורים, מתאימה בעיקר למחלה קלה עד בינונית, עם פרופיל בטיחותי טוב מאוד.

🧭 על קווי טיפול מקובלים

ברוב המקרים, תרופות ביולוגיות ותרופות מתקדמות אחרות ניתנות לאחר שמוצו טיפולים ראשוניים כמו NSAIDs ותרופות סיסטמיות מקבוצת csDMARDs (כגון מטוטרקסט, ערבה וכדומה).

עם זאת, קיימים הבדלים בגישות בין מדינות, קופות חולים ורופאים – בחלק מהמקרים ניתן לשקול תרופות ביולוגיות כבר בשלבים מוקדמים של המחלה, במיוחד כאשר יש פגיעה תפקודית משמעותית, מעורבות של עמוד השדרה או כישלון מהיר של טיפול קודם.

בישראל, מתן תרופות ביולוגיות או מתקדמות מותנה בקריטריונים שנקבעים על ידי משרד הבריאות או קופות החולים, אך יש גם מסלולים מיוחדים, הסכמים או אפשרות למתן תרופות מחוץ לסל בתנאים מסוימים.

🚨 טיפ חשוב:

הטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית מחייב מעקב שוטף שכולל בדיקות דם, בדיקות עיניים (בחלק מהתרופות), ובדיקות סקר לזיהומים לפני התחלת טיפול ביולוגי.
חשוב לוודא שאין שחפת רדומה, ולקבל חיסונים רלוונטיים (כמו דלקת ריאות, שלבקת חוגרת וכו').

✨ התאמה אישית של טיפול

בחירת התרופה תלויה באופי הביטויים של המחלה (עוריים, מפרקיים, גידיים), מחלות רקע, העדפות המטופל (כדור או זריקה), וכן תגובה לתרופות קודמות.

במקרה של כישלון טיפול, אפשר לעבור לתרופה נוספת מאותה קבוצה או מקבוצה אחרת לחלוטין. לעיתים יש חשיבות לבחירה בתרופה בעלת מנגנון פעולה שונה כדי לשפר תגובה.

חשוב לציין:

ההחלטה על טיפול נעשית על ידי רופא מומחה, בהתאם למצב החולה.
קריטריונים לקבלת תרופה בסל התרופות עשויים להשתנות. כן, ישנן תרופות הניתנות במסגרת הסכמים עם קופות החולים ואינן כלולות עדיין בסל.